top of page

הרצאות

על הדבש ועל העוקץ - הרצאת המבוא

מעל 1000 שירים ולחנים השאירה לנו נעמי, שירים המזדמרים בפי-כל.

מפעוט ועד זקן: שירי ילדים, נוער ובגרות, שירי עם ומדינה, שירים יהודיים ואוניברסליים, שירי חול ומועד, שירים מתרוננים וכאלה הנוגעים בקצוות העצב, שירים 'קלים' כנוצה ו'כבדים' כהר, שירים פוליטיים נוקבים ושירי יום-יום, שירים פשוטים וכאלה בעלי מורכבות גדולה, שירים מכאן וממקומות אחרים והכל שזור במלודיות מופלאות.​

בהרצאה זו מובא סיפור חייה הלא צפוי של שמר עוד משחר ילדותה, דרך התבגרותה ושנות ההשכלה המוסיקלית שלה, תחילת היצירה הכתובה והמולחנת ועד הפיכתה לאמנית המשפיעה בתולדות העם היהודי והמדינה.

הסיפור עובר דרך המשברים וההצלחות שחוותה בדרך, המרכיבים שהביאו להצלחתה, חייה האישיים, השקפותיה האידיאולגיות, מפעל ההלחנה והתרגום האדירים שלה והאופן שבו נטוו שיריה בסיפור חיי העם והמדינה מאז ועד היום.

ההרצאה משלבת שירים, קליפים ותמונות, ושופכת אור על חייה ויצירתה של האמנית המשפיעה ביותר בתולדות המדינה.

 המקורות היהודיים ביצירתה של נעמי שמר

"הלא לכל שירייך אני כינור..."

(מתוך: "ציון הלא תשאלי" רבי יהודה הלוי).

 

נעמי שמר הייתה בור סוד של חוכמה יהודית.

עוד משחר ילדותה בקבוצת כנרת ספגה את הניגונים החסידיים שהביאו הוריה וחבריהם החלוצים מבתיהם באירופה.

כבר מגיל שש-שבע, כשרק למדה לנגן בפסנתר, הייתה נעמי מלווה את מקהלת המשק בחגיו, שותפה לאירועי החברה ולשירה בציבור ה'כנרתיים'.

שם, בכנרת, ולאחר מכן בבית החינוך המשותף בדגניה, למדה נעמי לאהוב עד עמקי נשמתה את רש"י והרמב"ם, את סיפורי התנ"ך והמשנה, את האגדה - ובכלל זאת האגדה התלמודית על 'ירושלים של זהב' (תכשיט שהעניק רבי עקיבא לאשתו רחל).

טעות היא לחשוב כי רק מאז מלחמת ששת הימים והחזרה למקומות התנ"כיים- עלו ופרחו האזכורים למקורות היהודיים בשירתה של שמר. אזכורים אלו טוויים כחוט השני ביצירתה כבר מתחילת הדרך - עוד מהשירים הראשונים שכתבה לילדי כנרת, דרך 'לו יהי' ועד 'לחם האוהבים'.

בהרצאה מסופר סיפור המקורות היהודיים שהופיעו בשירתה כבר מילדות, דרך נעוריה ועד מותה, שירים כגון - 'למה צחקה מיכל', 'שירו של אבא', 'ירושלים של זהב' ורבים אחרים.

שירת העשבים - המקורות היהודיים בשירתה של נעמי שמר

"הלא לכל שירייך אני כינור..."

(מתוך: "ציון הלא תשאלי" רבי יהודה הלוי).

 

נעמי שמר הייתה בור סוד של חוכמה יהודית.

עוד משחר ילדותה בקבוצת כנרת ספגה את הניגונים הליטבקיים החסידיים שהביאו הוריה וחבריהם החלוצים מבתיהם באירופה.​ כבר מגיל שש-שבע, כשרק למדה לנגן בפסנתר, הייתה נעמי מלווה את מקהלת המשק בחגיו, שותפה לאירועי החברה ולשירה בציבור ה'כנרתיים'.​

שם, בכנרת, ולאחר מכן בבית החינוך המשותף בדגניה, למדה נעמי לאהוב עד עמקי נשמתה את רש"י והרמב"ם, את סיפורי התנ"ך והמשנה, את האגדה - ובכלל זאת האגדה התלמודית על 'ירושלים של זהב' (תכשיט שהעניק רבי עקיבא לאשתו רחל).

​טעות היא לחשוב כי רק מאז מלחמת ששת הימים והחזרה למקומות התנ"כיים- עלו ופרחו האזכורים למקורות היהודיים בשירתה של שמר. אזכורים אלו טוויים כחוט השני ביצירתה כבר מתחילת הדרך - עוד מהשירים הראשונים שכתבה לילדי כנרת, דרך 'לו יהי' ועד 'לחם האוהבים'.

בהרצאה מסופר סיפור המקורות היהודיים שהופיעו בשירתה כבר מילדות, דרך נעוריה ועד מותה, שירים כגון - 'למה צחקה מיכל', 'שירו של אבא', 'ירושלים של זהב' ורבים אחרים.

נומי - אישה משוחררת

"אני כתבתי המון שירים מצחיקים, אבל הומור לא נדבק בתדמית הציבורית שלי... זה מקשה על הסיווג שלי... אם אני צריכה להיות דמות לאומית ורצינית אז מה פתאום הומור..." (נעמי שמר, מתוך ראיון רדיו לרבקה מיכאלי, 1991).


נעמי שמר הייתה 'אייקון'. מאז פרסום השיר "ירושלים של זהב" התקבע מעמדה בזיכרון הקולקטיבי כדמות ממלכתית של ממש.

לאמצעי התקשורת, ובראשם הרדיו, היה נוח יותר להשמיע את שיריה אשר תאמו את הלך הרוח ואת 'מה שלאנשים היה נוח לשמוע'.

השירים המוכרים, ה'המנוניים', הקולקטיביים, דחקו הצידה מהזיכרון התרבותי חלק נכבד ומשמעותי מיצירתה של נעמי, חלק שהושפע רבות, מטבע הדברים, מאישיותה המגוונת.

״...משכתי מעל המותר לי בבנק, נסעתי בג'יפ במטוס ובטנק, סיפרתי סודות שסיפרו לי בדרך ועשיתי לי שם של אישה משוחררת... לא נעים... לא נעים!" (מתוך 'ארבעים' - מילים ולחן נעמי שמר).

נעמי פיזרה בשיריה הומור מגוון, בשירים כמו 'זמר נודד', 'מר נרקיס', 'שיר ערש למקרים מיוחדים', 'אין לי רגע דל' ועוד...

ההרצאה שופכת אור על מימד 'מקופח' זה ביצירתה של נעמי ומעמידה אותה בניגוד מוחלט להיכרות הקולקטיבית עם אישיותה ויצירתה - על-ידי הבלטה של צדדים חילוניים, מתרוננים, רצופי השפעות זרות, ציניים, תיאטרליים, מפתיעים... ובעיקר מצחיקים ומשובבי נפש. 

נעמי שמר הייתה ילדה נצחית. עובדה זו מסבירה בוודאי את יכולתה המיוחדת להפליא בכתיבת שירי ילדים אשר לא נס ליחם.
'אורחים לקיץ', 'יש לי חבר', 'שניים עשר הירחים', 'הטיול הקטן', 'בראש השנה', 'שלומית בונה סוכה', 'אנשים טובים' ועוד ועוד... מסכת ארוכה של שירי ילדים שכתבה בעצמה וכאלה שהלחינה למילותיהם של משוררים אחרים. שירים אלה מבצבצים בפזורה בין מרבד שירת העשבים שלה לאורך כל שנות יצירתה.

 

ההרצאה מיועדת לאנשי חינוך לגילאים הצעירים - גן עד כיתה ד', וכן לקהל הרחב.
היא משלבת בין סיפור חייה של שמר, המרכיבים החינוכיים שהביאו אותה לפרוח כאילן תמיר מתוך אדמת עמק הירדן – לבין  שירי הילדים שכתבה לאורך חייה.

לאנשי חינוך - מובאים השירים לצד רעיונות יישומיים אותם ניתן לשלב בחיי היום יום של הילדים לפי נושאי ליבה כגון: גיאוגרפיה של ארץ ישראל ('יש לי חבר', 'אנשים טובים באמצע הדרך', 'הטיול הגדול'), עונות השנה וחגי-ישראל ('שניים עשר הירחים', 'החופש הגדול', 'בראש השנה', 'שלומית בונה סוכה') אירועים בחיי הארץ מאז ועד היום ('ירושלים של זהב', 'שנינו מאותו הכפר', 'רב חובל') ועוד.

לקהל הרחב מתקיימת ההרצאה ללא הרעיונות היישומיים.

ההרצאה מחברת בין אז והיום, בין חוויות המבוגרים לילדיהם, בין הדומה, השונה והמשתנה והכל בסיוע הצלילים המוכרים והאהובים עליהם גדלנו ואשר עליהם ממשיכים לצמוח ילדינו.

א׳-ב׳ - שירי הילדים של נעמי שמר

bottom of page